תומר דבורה - ה אלול

הז' יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ: אֵין הַקָּבָּ"ה מִתְנַהֵג כְּמִדַּת בָּשָֹר וָדָם, שֶׁאִם הִכְעִיסוֹ חֲבֵרוֹ כְּשֶׁהוּא מִתְרַצֶּה עִמּוֹ מִתְרַצֶּה מְעַט לֹא בְּאַהֲבָה הַקּוֹדֶמֶת; אֲבָל אִם חָטָא אָדָם וְעָשָֹה תְּשׁוּבָה, מַעֲלָתוֹ יוֹתֵר גְּדוֹלָה עִם הַקָּבָּ"ה. וְהַיְינוּ (ברכות ל"ד ב) "בַּמָּקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְמוּרִים יְכוֹלִין לַעֲמוֹד". וְהַטַּעַם כִּדְפֵירְשׁוּ בְּפֶרֶק "הַבּוֹנֶה" (בספרינו כתוב כך במנחות כ"ט, ב) בְּעִנְיַן ה', לָמָּה הִיא עֲשֹוּיָה כְּאַכְסַדְרָה, שֶׁכָּל הָרוֹצֶה לָצֵאת מֵעוֹלָמוֹ יֵצֵא, פֵּירוּשׁ הָעוֹלָם נִבְרָא בְּה', וְהַקָּבָּ"ה בָּרָא הָעוֹלָם פָּתוּחַ לָצַד הָרַע וְהַחֵטְא לִרְוָוחָה, אֵין צַד שֶׁאֵין חוֹמֶר וְיֵצֶר הָרָע וּפְגָם, כְּמִין אַכְסַדְרָה, שְׁאֵינָה בַּעֲלַת גְּדָרִים אֶלָּא פִּרְצָה גְדוֹלָה פְּרוּצָה לְצַד הָרָע לְצַד מַטָּה, כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה לָצֵאת מֵעוֹלָמוֹ, כַּמָּה פְּתָחִין לוֹ, לֹא יִפְנֶה לְצַד שֶׁלֹּא יִמְצָא בּוֹ צַד חֵטְא וְעָוֹן לִיכָּנֵס אֶל הַחִיצוֹנִים. וְגַם הִיא פְּתוּחָה מִלְּמַעְלָה שֶׁאִם יָשׁוּב יְקַבְּלוּהוּ. וְהִקְשׁוּ שָׁם "וּלְהַדְרוּהוּ בְהַאי" "לֹא מִסְתַּיְיעָא מִלְּתָא". רָצוּ בָּזֶה, שֶׁהַשָּׁב בִּתְשׁוּבָה לֹא יַסְפִּיק לוֹ שֶׁיִּהְיֶה נִגְדָר בְּעָוֹן כְּגֶדֶר הַצַּדִּיקִים, מִפְּנֵי שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ, גֶדֶר מְעַט יַסְפִּיק אֲלֵיהֶם, אָמְנָם הַחוֹטֵא שֶׁחָטָא וְשָׁב לֹא יַסְפִּיק לוֹ גֶדֶר מְעַט, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַגְדִּיר עַצְמוֹ כַּמָּה גְדָרִים קָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁאוֹתוֹ גֶדֶר הַמְעַט כְּבָר נִפְרָץ פַּעַם אַחַת, אִם יִתְקָרֵב שָׁם, בְּקַל יְפַתֵּהוּ יִצְרוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק הֶרְחֵק גָּדוֹל מְאֹד, וְלָזֶה לֹא יִכָּנֵס דֶּרֶךְ פֶּתַח הָאַכְסַדְרָה שֶׁהַפִּרְצָה שָׁם, אֶלָּא יִתְעַלֶּה וְיִכָּנֵס דֶּרֶךְ פֶּתַח צַר, וְיַעֲשֶֹה כַּמָּה צָרוֹת וְסִגּוּפִים לְעַצְמוֹ וְיִסְתּוֹם הַפִּרְצוֹת. וּמִטַּעַם זֶה "בַּמָּקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים וְכוּ'", מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ דֶּרֶךְ פֶּתַח הַצַּדִּיקִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עִם הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא נִצְטַעֲרוּ וְעָלוּ דֶּרֶךְ פֶּתַח הָעֶלְיוֹן, וְסִגְּפוּ עַצְמָן וְנִבְדְלוּ מִן הַחֵטְא יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִן הַצַּדִּיקִים, לְכָךְ עָלוּ וְעָמְדוּ בְּמַדְרֵגָה ה', הֵיכָל ה' שֶׁבְּגַן עֵדֶן, דְּהַיְינוּ גַּג הַהֵ"א, וְצַדִּיקִים בְּפֶתַח הַהֵ"א בִּכְנִיסַת הָאַכְסַדְרָה. וְלָזֶה, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם יַעֲשֶֹה תְּשׁוּבָה, דְּהַיְינוּ תָשׁוּב ה' אֶל מְקוֹמָה, וְיַחֲזִיר הַקָּבָּ"ה שְׁכִינָתוֹ עָלָיו, אֵינוֹ שָׁב כָּאַהֲבָה הָרִאשׁוֹנָה בִּלְבַד, אֶלָּא יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וְהַיְינוּ "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ", שֶׁיּוֹסִיף רַחֲמִים לְיִשְֹרָאֵל וִיתַקְּנֵם וִיקָרְבֵם יוֹתֵר: וְכָּךְ הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג עִם חֲבֵרוֹ, לֹא יִהְיֶה נוֹטֵר אֵיבָה מֵהַכַּעַס הַקּוֹדֵם, אֶלָּא כְּשֶׁיִּרְאֶה שֶׁחֲבֵרוֹ מְבַקֵּשׁ אַהֲבָתוֹ יִהְיֶה לוֹ בְּמַדְרֵגַת רַחֲמִים וְאַהֲבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִקּוֹדֶם, וְיֹאמַר, "הֲרֵי הוּא לִי כְּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה, שֶׁאֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמוֹד אֶצְלָם", וִיקָרְבֵהוּ תַכְלִית קוּרְבָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמְּקָרֵב אוֹתָם שֶׁהֵם צַדִּיקִים גְּמוּרִים עִמּוֹ, שֶׁלֹּא חָטְאוּ אֶצְלוֹ: