תומר דבורה – כה אלול

פֶּרֶק שְׁבִיעִי: הֵיאָךְ יַרְגִּיל הָאָדָם עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַתִּפְאֶרֶת. אֵין סָפֵק שֶׁמִּדַּת הַתִּפְאֶרֶת הִיא הָעֵסֶק בַּתּוֹרָה. אָמְנָם צָרִיךְ זְהִירוּת גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא יִתְגָאֶה אָדָם בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִגְרוֹם רָעָה גְּדוֹלָה, שֶׁהֲרֵי כְּמוֹ שֶׁהוּא מִתְגָאֶה, כַּךְ גּוֹרֵם שֶׁמִּדַּת הַתִּפְאֶרֶת, שֶׁהִיא הַתּוֹרָה, תִּתְגָאֶה וְתִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה, ח"ו. אֶלָּא כָּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה גּוֹרֵם אֶל הַתִּפְאֶרֶת שֶׁיֵּרֵד וּמַשְׁפִּיל עַצְמוֹ לְהַשְׁפִּיעַ לַמַלְכוּת. וַהֲרֵי לְמַטָּה מֵהַתִּפְאֶרֶת אַרְבַּע סְפִירוֹת וְלָהֶן שָׁלשׁ מִדּוֹת: רִאשׁוֹנָה הַמִּתְגָּאֶה עַל תַּלְמִידָיו גּוֹרֵם שֶׁהַתִּפְאֶרֶת יִתְגָּאֶה וְיִתְעַלֶּה מֵעַל נֶצַח וָהוֹד, שֶׁהֵם לִמּוּדֵי ה' תַּלְמִידֵי הַתִּפְאֶרֶת, וְהַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ (וּמְלַמְּדָה) [וּמְלַמְדָם] בְּאַהֲבָה, גַּם הַתִּפְאֶרֶת יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ אֶל תַּלְמִידָיו וְיַשְׁפִּיעֵם. לְפִיכָךְ יִהְיֶה הָאָדָם נוֹחַ לְתַלְמִידָיו וִילַמְּדֵם כַּאֲשֶׁר יוּכְלוּן שְֹאֵת, וְהַתִּפְאֶרֶת בִּזְכוּתוֹ יַשְׁפִּיעַ בְּלִמּוּדֵי ה' כְּפִי בְחִינָתָם הָרְאוּיָה אֲלֵיהֶם: שֵׁנִית הַמִּתְגָּאֶה בְּתוֹרָתוֹ עַל הֶעָנִי וּמְבַזֶּה אוֹתוֹ, כְּהַהוּא עוֹבְדָא עִם אֵלִיָּהוּ, שֶׁנִּדְמֶה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כְּעָנִי מְכוֹעָר, נִבְזֶה וְנִמְאָס, לְהַכְשִׁילוֹ, שֶׁזָּחָה דַּעְתּוֹ עָלָיו וְגִנָּה אֶת הֶעָנִי, וְהוּא הוֹכִיחַ עַל פָּנָיו מוּמוֹ (תענית כ א). כִּי הַמִּתְגָּאֶה עַל הֶעָנִי גּוֹרֵם שֶׁהַתִּפְאֶרֶת יִתְגָּאֶה עַל הַיְסוֹד וְלֹא יַשְׁפִּיעַ בַּיְסוֹד. וְאִם תִהְיֶה דַעְתּוֹ שֶׁל חָכָם מְיוּשֶׁבֶת עָלָיו עִם הֶעָנִי אָז הַתִּפְאֶרֶת יַשְׁפִּיעַ בַּיְסוֹד לְפִיכָךְ יֵחָשֵׁב הֶעָנִי מְאֹד אֵצֶל הֶחָכָם וִיקָרְבֵהוּ וְכָךְ יֵחָשֵׁב לְמַעְלָה הַיְסוֹד אֵצֶל הַתִּפְאֶרֶת וְיִתְקַשֵּׁר בּוֹ: שְׁלִישִׁית הַמִּתְגָּאֶה בְּתוֹרָתוֹ עַל עַמָּא דְּאַרְעָא, שֶׁהוּא כְּלַל עַם ה', גּוֹרֵם שֶׁהַתִּפְאֶרֶת יִתְגָאֶה מֵעַל הַמַּלְכוּת וְלֹא יַשְׁפִּיעַ בָּהּ. אֶלָּא יִהְיֶה דַּעְתּוֹ מְעוֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת וְכָל עַם הַיִּשׁוּב חֲשׁוּבִים לְפָנָיו, מִפְּנֵי שֶׁהֵם לְמַטָּה בְּסוֹד הָאָרֶץ, וְחַס וְשָׁלוֹם אִם קוֹרֵא אוֹתָם "חֲמוֹרִים", מוֹרִידֵם אֶל הַקְּלִיפּוֹת, לְכָךְ לֹא יִזְכֶּה לְבֵן שִׁיִּהְיֶה בּוֹ אוֹר תּוֹרָה, כִּדְאִיתָא בִּגְמָרָא (נדרים פא א). אֶלָּא יִתְנַהֵג עִמָּהֶם בְּנַחַת עַל פִּי דַּרְכָּם, כְּעֵין הַתִּפְאֶרֶת, שֶׁהוּא מַשְׁפִּיעַ לְמַלְכוּת וּמַנְהִיגָה כְּפִי עֲנִיּוּתּ דַּעְתָּהּ, כִּי "דַּעְתָּן שֶׁל נָשִׁים קַלּוֹת", (שבת לג ב). וּבִכְלָל זֶה, שֶׁלֹּא יִתְגָּאֶה עַל כָּל חֲלוּשֵׁי הַדַּעַת, שֶׁהֵם בִּכְלַל "עֲפַר הָאָרֶץ". וּמִפְּנֵי זֶה הַקַּדְמוֹנִים לֹא הָיוּ מִתְגָּאִים בַּתּוֹרָה, כְּעוֹבְדָא דְרַב הַמְנוּנָא בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (הקדמת הזוהר ז' א) וּכְעוֹבְדָא דְרַב חַגַא (זוהר שלח קנ"ח, א), וּבְתִקּוּנִים (סוף תקון כ"ו), "הַהוּא סָבָא דְבָעֵי לְנַשְׁקָא לֵיהּ פָּרַח", שֶׁלֹּא הָיָה רוֹצֶה לְהִתְגָּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה: עוֹד יִהְיֶה רָגִיל בִּהְיוֹתוֹ נוֹשֵֹא וְנוֹתֵן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה לְכַוֵּין אֶל תִּקּוּנֵי שְׁכִינָה, לְתַקְּנָהּ וּלְקַשְׁטָהּ אֶל הַתִּפְאֶרֶת, דְּהַיְינוּ הֲלָכָה אֶל הָאֱמֶת. וְזֶהוּ "מַחֲלוֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם", דְּהַיְינוּ חֶסֶד וּגְבוּרָה, לָבוֹא אֶל הַתִּפְאֶרֶת שָׁוִים לְהַסְכִּים הֲלָכָה עִמּוֹ. וְכָל מַחֲלוֹקֶת שֶׁיֵּצֵא מִן הַשּׁוּרָה הַזֹּאת יִבָּדֵל מִמֶּנּוּ, כִּי לֹא יִרְצֶה הַתִּפְאֶרֶת לְהִתְאַחֵז בַּחוּץ אֲפִלּוּ שֶׁיִּהְיֶה בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אִם הוּא לְקַנְטֵר סוֹפָה גֵּיהִנָּם, חַס וְשָׁלוֹם. וְאֵין לְךָ מַחֲלוֹקֶת שֶׁלֹּא יִפְגּוֹם הַתִּפְאֶרֶת, אֶלָּא מַחֲלוֹקֶת הַתּוֹרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁכָּל נְתִיבוֹתֶיהּ שָׁלוֹם וְאַהֲבָה בְּסוֹפָהּ. וְאִם יְכַוֵּין לְהִנָּאוֹת מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, פּוֹגֵם בְּמִדָּה הַזֹּאת, שֶׁהִיא קוֹדֶשׁ וּמוֹצִיאָהּ אֶל דִּבְרֵי חוֹל. וְכַאֲשֶׁר יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה לַהֲנָאַת גָּבוֹהַּ אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ. וְעִקַּר הַכֹּל הוּא, לְצָרֵף דַּעְתּוֹ בְּמִבְחַן הַמַּחֲשָׁבָה וּלְפַשְׁפֵּשׁ בְּעַצְמוֹ דֶּרֶךְ מַשָּא וּמַתָּן, אִם יִמָּצֵא שֶׁמֶץ עֶרְוַת דָּבָר יַחֲזוֹר בּוֹ, וּלְעוֹלָם יוֹדֶה עַל הָאֱמֶת, כְּדֵי שֶׁיִּמְצָא שָׁם הַתִּפְאֶרֶת מִדַּת אֱמֶת: פֶּרֶק שְׁמִינִי: הֵיאָךְ יַרְגִּיל הָאָדָם עַצְמוֹ בְּמִדּוֹת נֶצַח, הוֹד, יְסוֹד. וְאוּלָם בְּתִקּוּנֵי הַנֶּצַח וְהַהוֹד קְצָתָם מְשׁוּתָפִים לִשְׁנֵיהֶם וּקְצָתָם מְיוּחָדִים כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ: וְהִנֵּה, רִאשׁוֹנָה, צָרִיךְ לְסַיֵּיעַ לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה וּלְהַחֲזִיקָם, אִם בְּמָמוֹנוֹ אוֹ בְּמַעֲשֵֹהוּ, וּלְהַזְמִין לָהֶם צָרְכֵי שִׁמּוּשׁ הַזְמָנַת מָזוֹן וַהֲפָקַת כָּל רְצוֹנָם, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְלוּ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, וּלְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְגַנּוֹת תַּלְמוּדָם, שֶׁלֹּא יִתְרַפּוּ מֵעֵסֶק הַתּוֹרָה, אֶלָּא לְכַבְּדָם וּלְהַלֵּל מַעֲשֵֹיהֶם הַטּוֹבִים, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בַּעֲבוֹדָה, וּלְהַזְמִין לָהֶם סְפָרִים צוֹרֶךְ עֶסְקָם וּבֵית מִדְרָשׁ וְכָל כַּיּוֹצֵא שֶׁהוּא חִזּוּק וְסַעַד לְעוֹסְקֵי הַתּוֹרָה, הַכֹּל תָּלוּי בִּשְׁתֵּי מִדּוֹת הַלָּלוּ, כָּל אֶחָד כְּפִי כֹּחוֹ, הַמְּעַט הוּא אִם רָב. סוּף דָּבָר, כָּל מַה שֶּׁיַּרְבֶּה בָּזֶה לְכַבֵּד הַתּוֹרָה וּלְהַחֲזִיקָהּ בְּדִבּוּר בְּגוּפוֹ וּבְמָמוֹנוֹ, וּלְעוֹרֵר לֵב הַבְּרִיּוֹת אֶל הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְחַזְּקוּ בָּהּ, הַכֹּל נֶאֱחַז וְנִשְׁרָשׁ בִּשְׁתֵּי סְפִירוֹת אֵלּוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם נִקְרָאִים "מַחֲזִיקִים בָּהּ וְתוֹמְכֶיהָ":