תומר דבורה – יג אלול

אָמְנָם יָדַעְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְנַהֵג בְּאֵלּוּ הַמִּדּוֹת תָּמִיד, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ מִדּוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּלֵּם בָּהֶן, וְהֵן מֵהַגְּבוּרוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, כַּאֲשֶׁר נְבָאֵר. אֲבָל יֵשׁ יָמִים יְדוּעִים, שֶׁאֵין הַגְּבוּרוֹת פּוֹעֲלוֹת וְאֵין בְּנֵי אָדָם צְרִיכִים אֲלֵיהֶן, לְפִי שֶׁהַכֶּתֶר שׁוֹלֵט בָּהֶם, אוֹ שָׁעוֹת שֶׁהַכֶּתֶר מִתְבַּקֵּשׁ, אָז צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל אֵלֶּה הַמִּדּוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ. אָמְנָם שְׁאָר הַמִּדּוֹת, עִם הֱיוֹת שֶׁהֵן צוֹרֶךְ עֲבוֹדַה בְּשַׁעְתָּן, אֵין עֵת עַתָּה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֵן, מִפְּנֵי שְׁאוֹר הַכֶּתֶר מְבַטְלָן, וְכַּךְ הוּא לֹא יִשְׁתַּמֵשׁ בְּאוֹתָן הַמִּדּוֹת הַקָּשׁוֹת. כְּגוֹן בְּשַׁבָּת, שֶׁהָעוֹלָם מִתְמַתֵּק בְּסוֹד עוֹנֶג וְאֵין דָּנִין בְּשַׁבָּת, אָז יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדּוֹת אֵלּוּ כֻּלָּם, כְּדֵי לִפְתּוֹחַ הַמְּקוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים, שֶׁאִלּוּ יְכַוֵּן בְּכַוָּנָתוֹ אֶל אוֹרוֹת הַכֶּתֶר בִּתְפִלּוֹתָיו וְהוּא יִפְעַל בִּפְעוּלוֹתָיו בְּהֵפֶךְ, הֵיאָךְ יִפְתַּח מְקוֹר הַכֶּתֶר, וַהֲרֵי הוּא דוֹחֶהוּ מַמָּשׁ בְּמַעָשָֹיו. וַהֲרֵי הַדְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר, אִם הַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת מִגְּבוּרוֹת הַדִּינִים הַקְּדוֹשִׁים וְהַכַּעַס הַקָּדוֹשׁ, לֹא יִשְׁרֶה הַכֶּתֶר בָּהֶן, אִם הָאָדָם יַגְבִּיר הַכַּעַס הַחִיצוֹנִי, אֲפִלּוּ יִהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשְׁרֶה הַכֶּתֶר מֵאוֹרוֹ עָלָיו. וּמַה גַּם שֶׁהוּא בָּא לְעוֹרְרוֹ עַל הַמִּדּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְהֵן אוֹמְרוֹת, "כַּמָּה עַזּוּת פָּנִים יֵשׁ בּוֹ. אֵין אוֹר הַכֶּתֶר מִתְגַּלֶּה בָּנוּ מִפְּנֵי דִּינֵנוּ הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר, וְהוּא רוֹצֶה לְגַלּוֹתוֹ מָלֵא כַּעַס וּפְעוּלוֹת מְגוּנוֹת חִיצוֹנִיּוֹת": לְכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם בְּיָמִים טוֹבִים, בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבִשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּשְׁעוֹת עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן שָׁעוֹת הַגְּבוּרוֹת, אֶלָּא שָׁעוֹת גִּלּוּי הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, לְכוֹנֵן דֵּעוֹתָיו בְּמִדּוֹת הָאֵלּוּ כּוּלָן. וּשְׁאָר שָׁעוֹת יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּדּוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת לַעֲבוֹדַת ד', לֹא הַמְּגוּנָה מֵהֶן, שֶׁאֵין לוֹ עֵת לִשְׁלוֹט בְּאָדָם אֶלָּא לְרָעָתוֹ, כַּאֲשֶׁר נְבָאֵר. וְאָז כַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדּוֹת אֵלּוּ, יִהְיֶה נָכוֹן וּבָטוּחַ שֶׁיִּפְתַּח הַמְּקוֹרוֹת הָעֶלְיוֹנִים: